פסק-דין בתיק ס"ע 16951-09-10

1.                  עניינו של תיק זה במחלוקת על נסיבות סיום עבודתו של התובע. מחלוקות נוספות נוגעות לזכאותו לזכויות סוציאליות, ולאמינות הדיווחים שבוצעו בגינו לשירות התעסוקה.

2.                  מטעם התובע העידו הוא עצמו ואחיו, מר עז אלדין דעאס. מטעם הנתבע העיד הוא עצמו.

3.                  להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.               הנתבע, מר יאיר סיאני, הינו קבלן לעבודות בנייה.

ב.                התובע, מר מאהר דעאס, עבד אצל הנתבע כפועל בניין, החל ממועד המצוי במחלוקת ועד לחודש יולי או אוגוסט 2009.

ג.                  התובע קיבל את שכרו באמצעות שירות התעסוקה/מינהל התשלומים, כאשר לפי תלושי השכר קיבל שכר יומי בגובה שכר המינימום (154 ש"ח ליום), ועבד בהיקף ממוצע של כ - 15 ימים בחודש. לטענתו, הדיווחים אינם מדויקים, ובפועל קיבל שכר יומי של 300 ש"ח ועבד בהיקף גדול מזה עליו דווח.

ד.                במסגרת התשלומים לשירות התעסוקה/מינהל התשלומים, בוצעו בגין התובע הפרשות בגין מחלה, חופשה, פנסיה ופיצויים.

ה.               התובע טען כי עבודתו באה לידי סיום עקב ביטול רישיונו על ידי הנתבע, וכי יש לראות בכך משום פיטורים. הנתבע לעומתו טען כי התובע חדל להגיע לעבודה ללא הסבר או התראה, ובכך התפטר.

להלן תפורט התשתית העובדתית ביחס לכל אחת מהמחלוקות, ולאחריה הכרעתנו.

תקופת העבודה, גובה השכר והיקף העבודה

התשתית העובדתית

4.                  בכתב התביעה ובתצהיר נטען כי התובע החל לעבוד אצל הנתבע בחודש פברואר 2006. לאחר שהסתבר כי חודש העבודה הראשון לפי דיווחי שירות התעסוקה הינו חודש אוגוסט 2004 - טענה ב"כ התובע כי " התובע התחיל לעבוד אצל הנתבע ב - 1.8.04... הייתה הפסקה בתחילת 2006 בשל נסיעה למכה וכאשר התובע חזר נאמר לו ע"י הנתבע שיתחיל תקופת עבודה חדשה ולכן תבענו רק על התקופה החל מפברואר 2006 ואילך" (עמ' 4, וכן עדות התובע בעמ' 5 בה ציין כי נעדר מעבודתו בגין הנסיעה 19 יום בלבד).

התובע עמד על כך שבמהלך השנים 2004 - 2009 עבד רק אצל הנתבע (עמ' 6 לפרוטוקול).

5.                  התובע העיד כי קיבל שכר יומי של 300 ש"ח (סעיף 5 לתצהירו), והדגיש בקשר לכך כי היה בעל מקצוע (" ברזלן, טפסן, בנאי וגם יודע לקרוא תוכניות" - עמ' 6) ולכן אין זה סביר כי קיבל שכר מינימום בדומה לפועלים הפשוטים. לדבריו, קיבל את השכר במזומן בסוף כל שבוע בהתאם למספר ימי העבודה שעבד אותו שבוע (" אם הייתי עובד 5 ימים - הייתי מקבל 1,500 ש"ח ואם 6 ימים - 1,800 ש"ח" - עמ' 8 לפרוטוקול). לדבריו, " בתיק של אחי שנמצא אצלכם יש דפים שמוכיחים שהייתי מקבל 300 ש"ח עם החתימה של המעסיק" (עמ' 8) - אך בפועל לא הוגש כל מסמך בקשר לכך.

בתצהירו ציין התובע כי עבד 20 ימים בחודש (סעיף 5 לתצהירו), אך בחקירתו הנגדית טען כי " לא עבדתי פחות מ - 22 ימים בחודש אלא אם היו חגים... עבדתי באופן קבוע ראשון עד חמישי ולעיתים גם יום שישי"
(עמ' 6).

6.                  בתצהירו טען התובע כי משך כל תקופת עבודתו לא קיבל תלושי שכר, הודעה על תנאי עבודתו או דו"חות נוכחות, אך בחקירתו הנגדית אישר כי " הייתי מקבל את התלושים דרך הנתבע" (עמ' 6). התובע צירף תלוש שכר בודד, של חודש מרץ 2009, כפי שהונפק בגינו על ידי שירות התעסוקה, ולפיו שכרו היומי עמד על 154 ש"ח והוא עבד 17 ימים בחודש. כאשר נשאל מדוע לא עשה דבר לתיקון הרישום בתלושים, השיב כי " הנתבע הסביר לי שמה שהיה רשום בתלוש רק בגלל הרישיון עצמו... הכי חשוב בשבילי היה לקבל את ביטוח הבריאות ולא הסתכלתי מה רשום שקיבלתי" (עמ' 6).

7.                  אחיו של התובע, מר עז אלדין דעאס, העיד כי עבד אף הוא אצל הנתבע במקביל לתובע, החל מחודש דצמבר 2004 ועד אוקטובר 2008, וכי שניהם התייצבו לעבודתם " בכל יום" (סעיף 3 לתצהירו) וקיבלו שכר יומי של 300 ש"ח. בחקירתו הנגדית אישר מר דעאס כי עבד אצל הנתבע כמנהל עבודה (עמ' 9), וכי בתקופה האחרונה הוא שהיה מחלק את השכר לעובדים, כולל לאחיו. לדבריו, " בעל מקצוע (דוגמת אחיו - ס.ד.מ) היה מקבל 300 ש"ח ליום ועובד פשוט 200 ש"ח ליום" (עמ' 10). עוד אישר כי גם הוא עצמו הגיש תביעה כנגד הנתבע, שעודנה מתבררת.

8.                  הנתבע טען בתצהירו כי התובע החל עבודתו בחודש ינואר 2007, וזאת על סמך דיווחי שירות התעסוקה. לדבריו, ככל שהתובע לא עבד בהיקף מלא בחודש מסוים נבע הדבר מהפוגות בעבודה התלויות בו עצמו, או מאי התייצבות של התובע מחמת נסיעה או מחלה, כאשר " אני משמועות יודע שהתובע עבד גם במקומות אחרים בזמן שהיה על הרישיון שלי, אך לא רוצה לפתח את זה..." (עמ' 12 לפרוטוקול, וכן בסעיף 12 לתצהירו).